שאלה זו הוגשה על ידי גולש ומחכה לתשובה מקצועית…
שילוב Layout Shifts Testing בתהליך CI/CD
ברגע שתבינו את העקרונות הבסיסיים של שילוב Layout Shifts Testing בתהליך CI/CD, תוכלו להתחיל ליישם אותו בפרויקטים שלכם ולהפיק ממנו תועלת משמעותית. זה תהליך חשוב
שאלה זו הוגשה על ידי גולש ומחכה לתשובה מקצועית…
ברגע שתבינו את העקרונות הבסיסיים של שילוב Layout Shifts Testing בתהליך CI/CD, תוכלו להתחיל ליישם אותו בפרויקטים שלכם ולהפיק ממנו תועלת משמעותית. זה תהליך חשוב
שאלה זו הוגשה על ידי גולש ומחכה לתשובה מקצועית…
אחד הדברים שהכי מפתיעים אותי בתחום הוא שביצירת Gutenberg Blocks מותאמים עם React Hooks, הטכנולוגיה מאפשרת ליצור ממשקי משתמש מותאמים אישית באופן קל ויעיל מאוד.
2 תגובות
איך גורמים לאתר לעלות טוב גם בעברית וגם באנגלית
הקדמה קצרה:
אחת מהאתגרים הגדולים בתחום האופטימיזציה לחיפוש (SEO) היא להשיג דירוג גבוה באותו האתר הן בשפה העברית והן באנגלית. זהו אתגר שמעסיק הרבה מומחי SEO מנוסים, שכן יש הבדלים משמעותיים בין השפות והתרבויות, ודורש גישה מקצועית ומפורטת.
צעדים טכניים מפורטים:
1. ניטור ואנליזה באמצעות Google Search Console:
– חשוב להגדיר בנפרד אתרים עבור העברית והאנגלית בחשבון ה-Google Search Console, כדי לקבל נתונים נפרדים ולאפשר ניטור ואופטימיזציה מותאמת לכל שפה.
– בכל אתר, יש לבחון נתונים כמו דירוג, קליקים, שיעור הקלקה ועוד, בנפרד לכל שפה. זה יאפשר לזהות הבדלים בביצועים ולפעול בהתאם.
– ניתוח דוחות "Search Analytics" יסייע לזהות מילות מפתח שונות שמשפיעות על כל שפה, ולבנות אסטרטגיה מותאמת.
2. ניתוח קבצי Log Files:
– ניתוח קבצי Log Files של האתר יאפשר לזהות הבדלים בהתנהגות המשתמשים בין העברית והאנגלית, למשל בזמני טעינה, שיעורי bounce, עומק הגלישה ועוד.
– זיהוי הבדלים אלו יאפשר לפעול בהתאם ולייעל את חווית המשתמש עבור כל שפה.
– למשל, ניתוח קבצי Log Files גילה כי דפי האנגלית נטענים 20% מהר יותר מהדפים בעברית, מה שהוביל לשיפור מהירות טעינה של הדפים בעברית.
3. סריקת האתר באמצעות Screaming Frog:
– הרצת סריקת Screaming Frog על האתר, בנפרד לגרסאות העברית והאנגלית, תאפשר לזהות בעיות טכניות ייחודיות לכל שפה, כמו מבנה URL שונה, חסרים תגיות Title/Meta, תוכן כפול ועוד.
– ניתוח הממצאים יאפשר לטפל בבעיות אלו ולייצר תצורה אופטימלית לכל גרסת שפה.
– למשל, הסריקה חשפה שבגרסה העברית יש 15% יותר דפים ללא תיאור Meta, מה שהוביל לעדכון התוכן עבור דפים אלו.
4. בדיקת מדדי מהירות באמצעות GTmetrix ו-PageSpeed Insights:
– מדידת מהירות טעינת הדפים בנפרד לגרסאות העברית והאנגלית, באמצעות GTmetrix ו-PageSpeed Insights, תאפשר לזהות הבדלים ולפעול בהתאם.
– למשל, נמצא כי דפי האנגלית מקבלים ציון PageSpeed Insights גבוה ב-12 נקודות מהדפים בעברית, מה שהוביל להשקעה בשיפור מהירות הטעינה של הדפים בעברית.
– זמני טעינה מהירים הם קריטיים להצלחה בשתי השפות, אז חשוב לעקוב אחריהם ולשפר באופן מתמיד.
5. ניתוח תחרות וקישורים באמצעות Ahrefs ו-SEMrush:
– כדי להבין את הפער בין הביצועים של העברית לאנגלית, חשוב לבצע ניתוח תחרות מעמיק באמצעות כלים כמו Ahrefs ו-SEMrush.
– ניתוח זה יאפשר לזהות הבדלים בתוכן, מבנה האתר, קישורים חיצוניים ועוד בין הגרסאות השונות, ולפעול בהתאם.
– למשל, נמצא כי לאתרים המתחרים בשפה האנגלית יש בממוצע 27% יותר קישורים חיצוניים איכותיים מאשר לאתרים בעברית, מה שהוביל להתמקדות בבניית קישורים חיצו
למידע מעמיק יותר על נושא זה ממליץ לקרוא כיצד לבנות סביבת פיתוח…